מה לעשות בראיון שני

התמודדות בראיון שני

חגית סנובסקי

מה לשאול בראיון השני והקובע

21:00 הנייד מצלצל. אני מיד עונה לדפנה והלב שלי דופק בהתרגשות וחולפת לה המחשבה “התקשרו לתאם ראיון שני להמשך התהליך??!

דפנה, מתמודדת לתפקיד ניהולי בכיר באחת מחברות הפיננסים הגדולות במשק.

הראיון הראשון היה עם מנהלת משאבי אנוש ולאחר כשבוע שיחה טלפונית עם סמנכ”ל המכירות.

שלושה שבועות של דממת אלחוט, ואז קיבלה טלפון והזמנה לראיון עם הסמנכ”ל, מנהלת מש”א ו-שני מנהלים.

 

לאחר ההתרגשות והשמחה מההתקדמות, שאלה דפנה: איך נערכים לראיון כזה? מה הולכים לשאול אותי? מה אני בכלל אומרת?

 

אכן אנחנו מקדישות זמן, כסף ואנרגיה עבור ההכנה לראיון הראשון. אך זה שעברנו משוכה אחת זה לא אומר שהתפקיד בידינו. עלינו להתכונן ולהיערך לראיון השני בדיוק, אם לא יותר, כמו עם הראיון הראשון. יחד עם זאת הראיון השני עליו להיות שונה. עלינו להביא את עצמנו ממקום יחודי ומסקרן שיגרום לצד השני לומר “וואלה איתה אני רוצה לעבוד“.

 

מניסיוני ומהמידע שאני רוכשת באמצעות חקר עולם העבודה המשתנה, ברור לי שהחוקים של עולם העבודה הישן כבר לא עובדים בעולם העבודה החדש ועלינו להשתמש בכלים שעד כה לא עשינו בהם שימוש.

כמו למשל : התת מודע.

כן, כן ה”תת מודע”!

 

לתת מודע יש כוחות והשפעה  שעדיין רוב האנשים מאד נבהלים ממנו ותופסים זאת כחשיבה רוחניקית. אך אם אתן מסכימות לפתוח את הראש למשהו אחר ושונה אתן מוזמנות להמשיך ולקרוא.

 

הטריק בראיון שני הוא לבקש תמיד משוב כפול. כלומר בתחילת הראיון ובסופו.

למה אני מתכוונת?!

בתחילת הראיון אני מודה להם על זה שהזמינו אותי ושואלת שאלות בסגנון:

מה היה הרקע והניסיון שמצאתם אותי רלוונטית לעבודה אצלכם במשרד? – עצם שאלת השאלה הזו יוצרת מציאות של נכונות לקבלה לעבודה. המראיין מתייחס למועמד באופן שונה לחלוטין בתת-המודע שלו. והוא מחפש צידוקים רציונליים לתחושות שהוא מרגיש.
ייתכן מאוד והמראיין עצמו, כלל לא בחר את המועמד עצמו אלא זאת היתה בחירה של מחלקת משאבי אנוש לאחר שבחנה מספר מועמדים ובחרה במועמד הספציפי להתקדם לשלב הבא.

ייתכן והיה צריך להביא מספר מועמדים לאותו משרה משום שחוקי החברה מציינים זאת.

לא משנה הסיבה באשר היא. המשמעות שאנו שותלים למראיין מציאות אחרת, כזו שלא חשב עליה באותו רגע.

ראיון שני - מה להגיד?

לקראת סוף הראיון, כשאני נשאלת אם יש לי שאלות? ראשית חייבים לשאול שאלות, שהרי ראיון זה דו-שיח, שבו אנשים בוחנים זה את זה ויתרה מכך, גם אנחנו כמועמדים זכאים לבחור את הארגון שאנו רוצים לעבוד בו.

ארגוני והמנהלים שבו  מחפשים מועמדים שיש להם עניין, יחודיות ושכייף יהיה לעבוד עימם אפשר לראות דוגמאות של שאלות במאמר שפרסמתי  “שש שאלות שצריך לשאל בסיום ראיון עבודה” .

שאלת המפתח להשארת חותם בתת-מודע על היחודיות והיכולת הגבוהה שלי לתפקיד. זה בהתחשב במה שאת/ה יודע עד כה על הניסיון שלי ואת הכישורים שלי, כיצד את/ה רואה אותי מתאימה עם התרבות, הצוות, התפקיד וכו ‘…

השאלה הזאת נועדה לטפל בשלושה מקרים כולל התנגדויות:

 

 

1

לבחון את תגובת המראיין או המראיינים לראיון עצמו וזה  הזמן הנכון והיחיד למעשה שבו אנחנו יכולים  לטפל במקרים של חוסר וודאות או חוסר הבנה בתחומים שנשאלו בראיון.

 

2

אנשים לא נוטים להגיד דברים שליליים על אדם בפניו. לכן כאשר אנשים אומרים דברים חיוביים על היכולת והניסיון שיש לנו הדבר בסופו של דבר מחלחל לתת-המודע בבחירה הסופית של המועמד.

 

3

מראה על הרצינות והחשיבות שאנחנו מעניקות.

אז בהצלחה גדולה, ותזכרו כי יכולת ההשפעה שלנו נובעת מהעוצמה שאנו משדרים לעולם הרחב. אומנות שאלת השאלות היא חלק נכבד מהכוח הפנימי ויוצרת השפעה על האנשים סביב.